צלצולים באוזניים - טיניטוס ורפואה סינית 

טיניטוס ( צלצולים באוזניים ) על פי רפואה סינית

או

מה אני ממש, אבל ממש לא רוצה לשמוע

מי שסובל מטנטון, ממש סובל.

ישנן המון מחלות מעצבנות. פשוט ככה. מעצבנות. מבחוץ לא רואים כלום. הכל נראה שליו ורגיל.. אולם בתוככי האדם פנימה, מתחוללת סערה בלתי נסבלת.

הפעם, נתמקד בטיניטוס. השם טיניטוס מתאר למעשה צלצולים באוזניים. בעברית, הוא נקרא: טנטון.

את סוגי הצלצולים, מחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: טנטון חזק וטנטון חלש.

הטנטון החזק מטריד יותר, פוגע ומוריד את איכות החיים. הטנטון החלש, נבנה עם השנים ו"קל" יותר לחיות איתו.

בואו נבין יחד, מהם הגורמים להופעת הטנטון על פי הרפואה הסינית.

א.      הסיבה העיקרית היא עניינים רגשיים.

כאשר אנחנו לא בהקשבה, אנחנו מביאים על עצמנו רגשות כמו תסכול, כעס, שנאה, טינה וכיוצ"ב. הללו נאגרים ומובילים לתקיעות ( סטגנציה ). דמו את התקיעות הזו לסכר שמתמלא ומתמלא ללא הבחנה. סופו, להפתח. להתפרץ. אחת התופעות תהיה טיניטוס. כאן, האופי של הטנטון יהיה חזק והוא יופיע בפתאומיות. זה המקום לציין שאם כבר מטפלים בטיניטוס, עדיף שיהיה מהסוג הזה. יחסית, קל יותר לטיפול. בטנטון מסוג זה, משולבת עבודה רגשית נפשית.

( ישנם גם רגשות נוספים שיובילו לטנטון המעיק הזה. למשל עצב, צער, דאגה  או אבל ממושך. כאן, הפיזיולוגיה שונה ).

ב.      עבודה מאומצת ופעילות מינית רבה – יובילו אף הם לטיניטוס. אגב, זו הסיבה היותר שכיחה לטנטון. אתם ודאי תוהים מדוע.. ישנו ערוץ אנרגטי שחלק מהאחריות שלו היא להיות אחראי על כל העצמות בגוף ועל המוח. עבודה מאומצת ועודף פעילות מינית, מחלישים אותו ואז הוא מתקשה להזין את העצמות. באוזן, יש את "עצמימי השמע" – 3 עצמות קטנות. גם הן כמובן נפגעות וזה מה שמוביל לטנטון. כאן, מתפתח הטנטון בהדרגה, אופיו חלש והוא "נסבל" יותר מזה שבסעיף א'.

אותו ערוץ אנרגיה, מרידיאן, נחלש עם השנים. תוצאה של ההחלשות תתבטא כסימני זקנה מוקדמים וכטנטון בעיקר בגיל השלישי.

ג.       תזונה – על הליחה אנחנו מדברים כמעט בכל פתולוגיה. גם כאן, צריכה מוגזמת של מוצרי חלב / מטוגנים / מתוקים / מזון שמן וחריף, כולל אכילה לא סדירה – תוביל להצטברות של ליחה בגוף. במקרה זה, אנו מדברים על הצטברות באיזור הראש, בעיקר באוזניים – והנה לנו סיבה נוספת לטיניטוס.

ד.      "זיהום רעש" – חשיפה ממושכת לרעשים, ללא הקפדה על גהות – תוביל אף היא לתופעת הטנטון.. שהות ממושכת בדיסקוטקים, עבודה בסביבה רועשת ללא הגנה על האוזניים וכו'.

אופי העיסוק או דיווח של המטופל על חשיפה ארוכה וממושכת לרעשים מסוג זה, תוביל אותנו לגורם. אם יש באפשרותנו לצמצם את החשיפה לרעש, כמובן נעשה זאת.

המטרה כמובן היא להפחית  / להעלים את הטנטון

מטפל ברפואה סינית יזהה את הסיבה והמקור לטנטון ויתאים דיקור וצמחים שיתאימו לאבחנה.  בנוסף, מעסים את האוזן עצמה ולוחצים על כל הנקודות הסובבות אותה, נקודות בידיים ובכפות הרגליים בהתאמה לגורם – כחלק משיעורי בית.

אולם, ללא עבודת עומק, הסיכוי לשינויי שיישאר לטווח ארוך, קטן.

כאן אנחנו מגיעים לגופנפש.

הזכרתי כבר למעלה את השאלה: מה אני ממש, אבל ממש לא רוצה לשמוע.

ממה אני נמנע בעקביות? האם אני בוחר לא לשמוע אנשים / תכנים מסויימים??

אנחנו יכולים לשאת את הפוטנציאל לטנטון כבר מתקופת הילדות. מדוע פוטנציאל? מאחר וייתכן שבילדות לא סבלנו מטנטון והוא הופיע לנו בשלב מאוחר יותר בחיים. כאשר חושפים לאט את השורשים, מגיעים פעמים רבות לתקופת הילדות.

המילה המשמעותית ביותר במחלה זו היא תקשורת. הקשבה לעצמי ולסובבים אותי.

אנחנו מקשיבים דרך האוזניים, העיניים והלב. לאחר ההקשבה, אנחנו מעבדים את הקלט.

פה קבור הכלב! העיבוד.

מוזמנים לחשוב ולבחון את העיבודים האישיים שלכם ולראות לאן בגוף הם מובילים אתכם.

עיבוד לקוי – כזה שאינו משרת אותי – יוביל לסימפטומים מגוונים. לא רק לטנטון.

מבחינתי, כמטפלת בדיקור ושיאצו, תחילת הטיפול היא הקשבה. הקשבה לכל מה שאומר המטופל וא"כ, מתן עבודת בית הקשורה בהקשבה.

אם יש למטופל נטייה להפנים רגשות ( שזה אומר להיות בחוסר הקשבה ), יש טעם לטפל גם בזה. לעתים, מומלץ לשלב בטיפול הדיקור גם טיפול שיחות.

כאשר השורש מטופל, העלים יתחילו להראות אחרת. המטופל יראה תוצאות. אין כאן קסמים. טיניטוס מגיב לאט יחסית ויש צורך בסבלנות, אורך רוח ונכונות מצד המטופל לעבור תהליך.

סיפור על א', סובלת מטיניטוס:

א' בת 54, עם טיניטוס חזק ועקשן מזה שנתיים. עובדת בעסק משפחתי. על מנת לשאת את הרעש אצלה בראש, היא מפעילה רדיו בעצמה גבוהה יחסית – זה הדבר שהכי עוזר לה. כאשר היא לבד בבית / בעסק, היא מסתדרת עם זה. הבעייה מתחילה כאשר הילדים / הבעל נמצאים גם בסביבה.

לטענתה, הטיניטוס, לא רק שגורם לה להשתגע, אלא בגללו היא כל הזמן במריבות עם בני ביתה עד כדי מחשבה לשינה בחדר נפרד – היא חייבת רדיו בעצמה על מנת להרדם.

הווסת התחילה לגמגם כבר בגיל 49. היא סובלת יותר מחום. יש לה נטייה לעצירות מאז שהיא זוכרת את עצמה.

שימו לב איך טנטון הולך ומגדיל את בעיות תקשורת.